שלב שלישי - רקע

אנזים הקטלאז - גורם משפיע

הניסוי שלנו עוסק באנזים קטלאז (בין היתר גמבה) אשר מצוי בבעלי חיים, בצמחים, בפטריות, ובמיקרואורגניזמים רבים. כמו כן, הקטלאז מצוי כמעט בכל תאי הגוף ואבריו של האדם אך כמותו הגדולה היא בכבד בכליות ובדם. (ויקיפדיה)

תפקידו של האנזים למנוע הצטברות חומרים רעילים ומזיקים וזאת על ידי פירוקם. (דעת)

אנזים הקטלאז מפרק מי חמצן (H2O2) אשר הם תרכובת המזיקה לאורגניזם, למים ולחמצן. (ויקיפדיה)

תהליך ניטרול מי החמצן מתרחש בשני שלבים: בשלב הראשון מולקולת מי חמצן הופכת למים ואטום חמצן אחד נקשר לקטלאז. 

בשלב השני מולקולת מי חמצן נוספת הופכת למים ומולקולת החמצן השנייה מתחברת לראשונה ויוצרת מולקולת חמצן.

(מכון דודסון )

מי חמצן (H2O2)  - גורם מושפע

שמו הנוסף הוא מימן על חמצני.

מולקולת מימן על חמצני מורכבת משני אטומי מימן ושני אטומי חמצן - נוסחתם הכימית H2O2.

המולקולה היא אחת מהמחצנים החזקים ביותר. הוא חסר צבע כאשר נמצא בתמיסה. המימן העל חמצני הוא חומצה חלשה (מידת החמוציות שלו היא 11.65 PKa) ולכן בעל תכונות חמצון טובות מאד. משתמשים במימן על חמצני כחומר מחטא, מחמצן, נוגד ריקבון וכו'. (ויקיפדיה)

מבחן קטלאז

מבחן קטלאז הוא מבחן ביוכימי שמיועד לשם ביצוע הבחנה ראשונית בין סוגים שונים של מיקרו אורגניזמים בכלל וחיידקים בפרט. המבחן מתבסס על יכולתו או אי יכולתו של מיקרו אורגניזם לפרק מי חמצן למים וחמצן. (ויקיפדיה)

ביצענו את המבחן לפי שיטת המבחנה אשר לפיה באמצעות פיפטה ממקמים טיפת מי חמצן בריכוז 3% על גבי מיקרואורגניזם זאת בשביל לבדוק האם המיקרואורגניזם הוא קטלאז חיובי או קטלאז שלילי - יודעים זאת אם ניתן להבחין בהיווצרות בועות/ קצף של חמצן סביב המיקרואורגניזם. (המכלול, אתר מורי הביולוגיה)

*הרקע אינו נותן מידע לשאלות משנה - התשובות לשאלות משנה ניתן למצוא בשלב 5.